קובלנה פלילית בלשון-הרע​

תביעות אזרחיות של לשון הרע מוגשות באופן קבוע, כמה עשרות מידי חודש בבתי המשפט, אך הגשת קובלנה פלילית בלשון הרע היא מאורע נדיר יותר.

כל אדם רשאי להגיש קובלנה פלילית, שהיא בעצם כתב אישום (כמו כזה המוגש על ידי המשטרה), נגד אדם אחר – בגין טענה ללשון הרע, כאשר מדובר בפרסום חמור ובעיקר – מכוון (לא אקראי, לא פליטת פה, אלא פרסום שמישהו התאמץ במכוון לייצר אותו).
כאשר מישהו מקים עמודי אינטרנט, אתרים מיוחדים, כדי לפגוע באחר – הוא עושה זאת "בכוונה לפגוע". לא מדובר באמירה שנאמרה ברגע של חוסר תשומת לב, אלא במשהו שממש מייצרים ומכינים – כתיבה, גרפיקה, תשלום על דומיין לאתר וכדומה.
כאשר מישהו מחלק פליירים בכל תיבות הדואר של אחר, עם השמצות נגדו, הרי זה נעשה באופן מתוכנן ומכוון – הפקה של הדפים, העלות הכרוכה בהדפסתם, עבודה מודעת לפיזורם בתיבות הדואר.

הדרישה כי הפרסום ייעשה "באופן מכוון לפגוע", היא דרישת סף כדי לבחור ולהגיש דווקא הליך פלילי של לשון הרע, ולא הליך אזרחי רגיל. הפרסום צריך גם להגיע לפחות ל-2 אנשים שאינם הנפגע (דרישת סף קלה יותר, אך בתביעה אזרחית די בנמען אחד שהוא לא הנפגע).

ההליך הפלילי ארוך ומורכב יותר, לרוב, מההליך האזרחי, ומסיבה זו גם יקר יותר. עורך דין אינו רשאי לקחת את שכרו "באחוזים" בהליך פלילי (זוהי עבירה אתית). ההליך – בדומה להליך הפלילי של המשטרה או הפרקליטות – מורכב מכל רכיבי הליך פלילי: ישיבת הקראה, דיוני הוכחות (ללא תצהירים של העדים), טיעונים לעונש, הקראת גזר הדין וכדומה.

יש כמה סיבות שבגללן לא כדאי להגיש קובלנה פלילית: ראשית, התוצאה של הליך פלילי אינה פיצוי כספי, אלא הרשעה פלילית של הנתבע ("הנאשם", למעשה). כלומר, הוא צפוי לקבל, במקרים מסוימים, מאסר על תנאי (נדיר שמי שמורשע בלשון הרע, נכנס לכלא למאסר בפועל). במקרים אחרים, פיצוי לנפגע או קנס (שהוא סכום לא גבוה כמו בהליך האזרחי). כמובן שניתן לפסוק לו עבודות שירות ושירות לתועלת הציבור או עונש אחר. החשוב מכל – הוא הסטיגמה השלילית ועצם ההרשעה, שעשויה למנוע ממנו עבודות מסוימות הדורשות עבר נקי ללא הרשעות פליליות, והכרה של בית המשפט בפליליות הפרסום. אמנם נפסק קנס, אך לרוב הוא לא יהיה גבוה דיו. שנית, ההליך ארוך יותר ונמשך זמן רב יותר מהליך אזרחי סטנדרטי.

אז מה טוב בזה? למה כדאי ללכת על הליך פלילי? לרוב, זה אינו הליך שמתאים לתובע הסטנדרטי נגד הנתבע הסטנדרטי. אבל לפעמים אין ברירה אחרת. כך לדוגמא, כשהנתבע הוא פושט רגל, כך שלא ניתן לתבוע אותו (או שיש לבקש רשות מיוחדת לתבוע אותו, ואין לו איך לשלם, והמעט שמשולם מחולק עם רבים להם הוא חייב כספים). אדם כזה חושב לעצמו – כי מאחר וממילא לא ניתן לתבוע אותו (אזרחית), או שהדבר קשה ולא מתגמל את התובע, הוא רשאי לפרסם כאוות נפשו פרסומי דיבה. הוא אינו לוקח בחשבון את האפשרות להיתבע באופן פלילי, ולקבל בסופו של יום הרשעה ועימה – עונש "מאסר על תנאי". יש לשים לב – עונש כזה אומר למעשה שאם אותו אדם ימשיך לפרסם לשון הרע, בהמשך, כלפי התובע (הקובל), הוא אכן ייכנס לכלא, ממש כך, וזה כבר איום די אפקטיבי ומרתיע למפרסם שחשב שהוא יכול לעשות כאוות נפשו.

הליך פלילי של לשון הרע יכול גם לחלץ בעלי דין ממרותם של בית המשפט למשפחה או בית הדין לעבודה, כאשר מדובר בתביעה בין בני זוג או בני משפחה, או בין אחים, המגיעים באופן קבוע לאותם שופטים בבית המשפט למשפחה, ורוצים להגיע הפעם לשופט אחר. כך גם מתנהל ההליך שלא בדלתיים סגורות, דבר שיש לו לפעמים חשיבות להליך. גם מי שמבקש לנהל הליך של עובד מול מעסיק, ומרגיש כי הוא רוצה לצאת מזרועות בית הדין לעבודה (לו מסורה הסמכות לדון בסוג זה של תביעות לשון הרע), יכול להגיש קובלנה פלילית ולהגיע לבית משפט השלום (כמובן, בתנאי שהתביעה עומדת בתנאי הסף – של כוונה לפגוע ושני נמענים לפחות, זולת התובע).

יצוין עוד כי לאחר הרשעה בהליך הפלילי, אפשר להגיש תביעה הנקראת "אזרחית נגררת" שהיא תביעה אזרחית-כספית, המתנהלת באופן מקוצר ויעיל, ומניבה תוצאה כספית, כמעט "בטוחה", במובן זה שכבר לא צריך להוכיח דבר על עצם הפרסום ועל היותו לשון הרע, אלא רק להוכיח את גובה הנזק הכספי המגיע לתובע.

ואחרי שאמרנו כל זאת, יש לומר עוד כי בתי המשפט, והשופטים העוסקים בפלילים, לא מחבבים יתר על המידה את הקובלנות הפליליות של לשון הרע. הם רואים בהן "חריג", שלרוב לא מנוהל כמו שצריך על ידי בעלי הדין (שאינם מיומנים בפלילים), ולרוב גם מוגשים סביב עניינים שלא עומדים בתנאי הסף (כמו "הכוונה לפגוע"), ומשכך, עושים כל שלאל ידם כדי לשכנע את מי שאינו מיומן בהגשת תביעה כזו, למחוק אותה ולעבור לאפיק האזרחי. חשוב, לפיכך, להגיש קובלנה פלילית בדרך המקצועית והמיומנת (כמו קיצור הטקסט (בשונה מאשר בהליך האזרחי), הכנת רשימת העדים מראש, הכנת כלל המסמכים, וכל ההתאמות הנדרשות.

משרדנו מיומן בהגשת קובלנות פליליות.
ייצגנו לא מעט נאשמים (נקבלים), ולא מעט מאשימים (קובלים) בהליך של קובלנה פלילית בלשון הרע.
זוהי התמחות מיוחדת, שלא רבים ממשרדי עורכי הדין העוסקים בתחום לשון הרע עוסקים בה.

ניתן לקרוא כאן, מקרה של קובלנה פלילית שהתקבלה – המקרה של משפחת גיל שהאשימה את מר יורם שדה ז"ל.
המדובר בסכסוך שכנים שיצא מפרופורציות, עד שמר שדה המנוח, הקים אתרי אינטרנט ייעודיים ובהם סרטונים המשמיצים את שכניו. בית המשפט השתכנע כי מדובר במקרה פלילי מובהק של לשון הרע, שהוכחה "הכוונה לפגוע" – בין היתר על ידי "תיוג" של שם השכן בסרטונים והקמת "ערוץ יו טיוב" מיוחד, שוב ושוב, ובו הסרטונים.

הבאנו כאן מקרה נוסף, שאף זכה לפרסום רב, ובו היינו בצג המגן על העיתונאי רון קופמן, אשר הואשם על ידי הכדורסלן דורון ג'מצ'י, בלשון הרע. כפי שניתן לקרוא, טענתנו כי לא הוכחה "כוונה לפגוע" (מאחר ומדובר היה באמירות ספונטניות בשידור רדיו), התקבלה, וקופמן "זוכה" מכל אשמה.

דילוג לתוכן